י ב מ י מחסני אלומיניום בע"מ נ' מועצה מקומית כפר-כמא ואח'

פסק דין

עיקרי עובדות וטענות הצדדים:

1. העותרת חברה בע"מ, מנהלת עסק לייצור ומכירת אלמנטים מאלומיניום, בתחומי המועצה המקומית כפר קמא (להלן: "המשיבה").

המשיב מס' 2 הינו גזבר ומנהל הארנונה של המשיבה (לצד תפקידים נוספים).

2. כרקע וכבסיס לטענות בעתירה הנוכחית, אקדים ואציין כי לטענת העותרת, המשיבה למעשה שינתה בשנים האחרונות סיווגים והגדרות בצו הארנונה, זאת ללא סמכות ובניגוד לדין, לרבות במטרה להגדיל את תעריפי חיוב הארנונה של העותרת.

לציין כי בין הצדדים התנהלה עתירה קודמות (עת"מ 301/09), בה, בין השאר, הכריע בית המשפט (פסק דין מיום 03.01.10, כב' סגן הנשיא, ת. כתיילי), בסוגיית חוקיות הסיווגים, ההגדרות והתעריפים בהם חויבה העותרת לשנת 2009 (להלן: "העתירה הקודמת").

להשלמת התמונה בנקודה זו אוסיף כי העותרת, שלא השלימה עם תוצאות פסק הדין בעתירה הקודמת, הגישה ערעור לבית המשפט העליון (עע"מ 1024/10), כשערעור זה טרם הוכרע.

3. במסגרת העתירה הנוכחית, טוענת העוררת כנגד תוקף שומות הארנונה לשנים 2010

ו – 2011, כולל הודעת תיקון שומה שנתקבלה לשומת שנת 2010.

4. ביחס לשומת הארנונה לשנת 2010, הגישה העותרת השגה (כשהיא מתמקדת, על צד העיקר, באותן טענות, כנגד הסיווגים וההגדרות בצו הארנונה על פיהם חויבה, בתואם לטענותיה בעתירה הקודמת).

ערר שהגישה העותרת על דחיית ההשגה הנ"ל, נדחה גם הוא, בהחלטת ועדת הערר מיום 14.11.10. (להלן "החלטת ועדת הערר").

5. העותרת מלינה כנגד דחיית ההשגה והערר, כשהדחיות לטענתה נעשו באופן גורף, ללא אבחנה וללא נימוקים.

לטענתה, ההחלטות הנ"ל ניתנו רק תוך הפנייה למעשה לעמדת המשיבה בעתירה הקודמת, ולפסק הדין בה, הכל ללא פירוט, כשספק בעיניה אם מי מחברי ועדת הערר קרא את פסק הדין בעתירה הקודמת או הכיר את טענות הצדדים במסגרתה.

6. באשר להחלטת ועדת הערר, נטען עוד כי היא ניתנה על ידי מנין חברים חסר, שהיא אינה חתומה וכי יש חשש כי לכל הפחות התאריך הנקוב כמועד בו ניתנה ההחלטה, זויף.

בנוסף, טוענת העותרת כי כינון ועדת הערר של המשיבה, כמו גם מינוי חבריה, נעשה שלא כדין וכי גם מטעם זה דין החלטת ועדת הערר להיבטל מעיקרה.

בהקשר זה מאזכרת העותרת עתירה נוספת שהגישה לקבלת מידע מהמשיבה (עת"מ 53159-1-10), שלא הביאה לקבלת הנתונים הדרושים, זאת למרות פסק דין בהסכמה שניתן באותה עתירה.

עוד מלינה העותרת על ריבוי התפקידים שממלא המשיב 2 והמעמידים אותו בניגוד אינטרסים, ומכל מקום אינו כדין.

7. באשר להודעת תיקון שומת הארנונה לשנת 2010 (שלכאורה נשלחה בעקבות סקר נכסים שנערך במהלך אותה שנה), טוענת העותרת כי היא נערכה ונחתמה שלא כדין והיא בבחינת חיוב רטרואקטיבי פסול.

מכל מקום, השגה שהגישה העותרת כנגד הודעת תיקון השומה הנ"ל (השגה מיום 15.12.10), לא נענתה תוך 60 יום ובכלל. על כן מן הדין להורות כי ההשגה התקבלה מחמת אי מתן תשובה (בתואם להוראת סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית, התשל"ו 1976 (להלן: "חוק הערר").

8. ביחס לשומת 2011, טוענת העותרת כי ההשגה שהגישה לא נענתה, ועל כן יש לקבלה מחמת אי מתן תשובה ובהתבסס שוב, על סעיף 4 לחוק הערר.